פסק-דין בתיק ע"מ 33232-02-10

1.         נימוקי הערעור

            הערעור שבפני הוגש ע"י מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (להלן: " המערער" או " המנהל"), על פי תקנה 12 א לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 (להלן: " התקנות"). הערעור הוגש על החלטת וועדת הערר (להלן: " הוועדה").

מדובר בתביעה שהוגשה במהלך שנת 2000 בגין נזק נטען שנגרם למשאית. המשיבה טענה כי בשל תקלה טכנית הוחנתה המשאית בצידי הדרך בסמוך לאלפי מנשה. בזמן שמנהלה יצא להזעיק עזרה ועד שחזר גילה כי המשאית עולה באש.

על בסיס טענה כי יום קודם לכן ארעו אירועי אינתיפאדה בישוב קלקיליה הסמוך, נטען כי מדובר בפעולת איבה.

הועדה קבעה כי מדובר אכן בפעולת איבה.

המערערת טענה כי הוועדה טעתה בשני נדבכים עיקריים: הוועדה האריכה למשיבה את המועד להגשת הערר למרות העובדה כי הוגש באיחור של למעלה משנתיים וחצי.

נטען כי הוועדה מוסמכת, אם בכלל, להאריך מועדים רק מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפי אמת המידה שנקבעה בחוק בתי דין מנהליים תשנ"ב-1992.

הנימוק כי מנהל המשיבה ממועט יכולת וכי טופל על ידי שלושה עורכי דין שונים, אינו מביא למסקנה כי המשיבה לא טופלה במידת מקצועיות מספקת.

טעם מיוחד קיים רק כאשר קיים טעם חיצוני שלא בשליטתו של בעל הדין.

מדובר באיחור משמעותי וקיצוני.

לגופו של עניין נטען כי הוועדה שגתה כאשר קבעה כי נזקה של המשיבה הינו בגדר נזק מלחמה.

המערער פירט את המסמכים אשר היו בפני הוועדה: אישור המשטרה המקורי משנת 2000,  חוו"ד מז"פ ודוח פעולה מיום האירוע. כמו כן ציין המערער את האישור הנוסף של המשטרה אותו כינה " אישור תמוה" משנת 2008.

עוד נאמר כי הוועדה, כאשר קיבלה את התביעה, הסתמכה על עדות שמיעה מטעם מנהל המשיבה אשר לא נזכרה במסמכים שנערכו בסמוך לאירוע. עדות זו מתייחסת לטענה כי מנהל המשיבה שמע אנשים אשר טענו כי ראו רעולי פנים משליכים בקבוק תבערה לעבר המשאית.

2.         טיעוני המשיבה

על פי הסכמת הצדדים בישיבה שהתקיימה בפני, יש לראות בטיעוני המערערת כסיכומים מטעמה. למשיבה ניתנה הזכות להגיש סיכומים וניתנה זכות תשובה למערערת.

בסיכומי המשיבה, אשר הוגשו בשמה של המשיבה על ידי באי כח מהתנועה למלחמה בעוני בהתנדבות, נאמר כי הוועדה בחנה את הנושא לעומק, שמעה עדים וקבעה כי מדובר בפעולת איבה. מדובר בעניין עובדתי ואין מקום להתערבות בית משפט.

המשיבה חזרה וטענה כי יום קודם לאירוע השריפה אירעו אירועים קשים בנפת קלקיליה.

כמו כן נטען כי לאחר האירוע התברר שאנשים שהיו במקום הבחינו ברעולי פנים אשר זרקו לעבר המשאית בקבוק תבערה. המשאית הוכרזה כאובדן כללי ולא נערך לה ביטוח מקיף. כתוצאה מכך נגרמו למנהל המשיבה קשיים כלכליים חמורים ביותר.

הוועדה איפשרה כאמור למשיבה להגיש את הערר למרות האיחור בהגשתו.